פסק-דין בתיק עמ"נ 31020-07-13

בפני ערעור על החלטת בית הדין  לביקורת משמורת מיום 3.7.13, אשר דחה את בקשת המערער לשחרור.

העובדות הרלוונטיות

1.         המערער אזרח מאלי, הסתנן לישראל ביום 1.6.2008, וביקש מקלט מדיני.

על פי תנאי שחרורו היה עליו לעזוב את הארץ עד חלוף 30 יום ממועד ההחלטה בבקשה לפליטות שהגיש.   

2.         בקשתו לקבל מעמד של פליט ובקשה לעיון מחדש  נדחו ועל כן, על  פי תנאי שחרורו, היה עליו לעזוב את הארץ  עד 30.7.11.

3.         ביום 27.12.11, הוחלט על ידי מטה האגף לזרים במשיב להעניק למערער אשרת שהיה לפי סעיף 2א5, לחודש אחד, נוכח פנייתו ליחידה לסיוע ליציאה מרצון.

לטענת המשיב אשרה זו הוארכה מעת לעת על מנת לאפשר ליחידה לסיוע מרצון לסייע למערער. אשרתו האחרונה של המערער פגה ביום 1.8.12.

4.         ביום 7.2.12, מילא המערער בקשה למסמכי נסיעה אך סרב לחתום על תעודת מעבר ישראלית לזרים (להלן "תמי"ל"), בטענה שהדבר יסכן אותו בשובו למאלי.

5.         ביום 5.2.13 עוכב המערער על ידי יחידת האכיפה והובא לברור בפני הממונה על ביקורת הגבולות. נערך לו שימוע ובסופו הוא שוחרר  אך נאמר לו כי עליו לגשת עם מסמך מזהה ליחידת הסיוע ליציאה מרצון, תוך 14 יום,  אחרת ייעצר בשנית.

6.         משלא התייצב המערער, ביחידה לסיוע יציאה מרצון,  תוך המועד שנקצב, נסגר תיקו ביחידה לסיוע וביום 2.7.13, הוא נעצר.

7.         מפרוטוקול  השימוע שנערך למערער עולה כי המערער  טען בפני הממונה על ביקורת הגבולות  שלא הלך ליחידה לסיוע יציאה מרצון ולא התכוון ללכת אליה מאחר ואינו מעונין לחזור למדינתו בה נהרג אביו ואם יחזור לשם יכולים להרוג גם אותו.

8.         ביום 2.7.13 הוצא לו צו משמורת וצו הרחקה.

9.         ביום 3.7.13 הובא המערער בפני בית הדין לביקורת משמורת. בית הדין אישר את צו המשמורת ללא שינויים לאחר שקבע כי לא השתכנע שהמערער יצא מרצון מישראל במועד שיקבע לו וכי אין כל עילה חוקית לשחררו ממשמורת.   מפרוטוקול הדיון בפני  בית הדין לביקורת משמורת עולה כי המערער טען  "אני לא מוכן לחזור למאלי עם מסמך ישראלי. אני מחכה לכסף מעבודה שחייבים לי (3,500 ש"ח) כשאני אקבל את כספי אני אקנה דרכון ממאלי".

על החלטה זו הוגש הערעור בפני.

טענות המערער

1.         המערער הסכים לשוב לארצו, מאלי, והסביר כי אין ברשותו מסמכי נסיעה תקפים אך הוא מוכן לשתף פעולה ויעזוב עם קבלת מסמך נסיעה של מאלי. לצורך כך פנה למחלקה לעזיבה מרצון ואף חתם על תצהיר (נספחים ג' וד' לערעור).

2.         המערער שיתף פעולה לשם קידום יציאתו מהארץ והמתין להנפקת מסמכי נסיעה. על פי בקשת האגף לזרים ניסה המערער (באמצעות ב"כ) לפנות טלפונית לארגון CIMI אך הדבר לא עלה בידו כיוון שלא היה שם מענה (נספח ח' לערעור).

בדיון בפני טען ב"כ המערער כי לאחרונה התברר לו שארגון CIMI הפסיק את פעילותו לפרק זמן ובימים האחרונים חידש את פעילותו.

3.         המערער אף פנה בתלונה לאגף לזרים במשיב והתלונן כי פניותיו אינן נענות ובתגובה השיב לו המשיב, ביום 4.9.12,  כי  התלונה בבדיקה (נספח ט' לערעור).